מאת: יעל שקד
מהי חרדה?
חרדה היא מצב בו הפרט חש בחוסר שקט עקב מחשבה על דבר מה שעשוי לקרות. לעתים, המחשבה היא כל כך מטרידה והאירוע עליו האדם חושב הוא כה מאיים עד כדי שהתפקוד היומיומי נפגע. חרדה היא יותר מסתם פחד, כאשר ההבדל ביניהם לרוב נעוץ ביכולת של הפרט להתגבר על הפחד באופן עצמאי.
הפרעות חרדה הן שכיחות למדי ומחקרים מורים כי כ-34 אחוז מהאוכלוסייה הכללית מושפעים או נפגעים מהפרעת חרדה במהלך חייהם. להפרעת חרדה טבע כרוני וקיימת קו-מורבידיות רבה עם הפרעות חרדה והפרעות אחרות (Bandelow & Michaelis, 2015).
הפרעות החרדה המוכרות, לצורך אבחון, כיום על פי הספרות המקצועית הנן: חרדת פרידה, אילמות סלקטיבית, חרדה חברתית, הפרעת פאניקה, אגורופוביה והפרעת חרדה מוכללתAmerican Psychiatric Association, 2013)).
בעבר הלא רחוק, כמעט ולא הייתה התייחסות לחרדה כהפרעה בקרב ילדים ובני נוער וקושי זה נחשב לנדיר בקרב אוכלוסיה זו וכבעל השפעה שאיננה משמעותית. כיום, בעקבות מהתפתחות המחקר האמפירי בתחום החרדה אצל ילדים ובני נוער, מצטבר ידע עדכני לגבי טבע ההפרעה, התפתחותה והטיפול בה (Rapee, 2012).
איך מזהים חרדה?
חרדה היא למעשה מצב ריגושי המתבטא בתופעות פיסיולוגיות מצד אחד, ובהרגשה פסיכולוגית מצד שני. תופעות פיסיולוגיות של חרדה עשויות להיות פעימות לב מוגברות, שינוי בקצב הנשימה, יובש בפה, זיעה קרה ועוד. לצד אלו, מופיעה הרגשה פסיכולוגית אשר מתאפיינת באי-נעימות, ציפייה למאורע בלתי רצוי או חוסר וודאות לגבי העתיד. תופעות פיסיולוגיות של חרדה הן אוניברסאליות בעוד האלמנט הפסיכולוגי הוא אישי (זיו, 2010). בעוד תופעות פיסיולוגיות ניתן לזהות בנקל, ההסבר והמשמעות הפסיכולוגית הנן תופעות פרטיות ומגוונות ובמקרים מסויימים נראות כלא הגיוניות, מופרכות, מוגזמות ואף מוזרות לזה שעומד מהצד.
איך נוצרת חרדה?
גישות שונות בפסיכולוגיה מסבירות מהי חרדה באופנים שונים לחלוטין.
הגישה הפסיכואנליטית מסבירה כי חרדה נוצרת על רקע קונפליקטים פנימיים של הפרט בעוד גישות של למידה וקוגניציה (הכרה) מתייחסות לחרדה כתהליך נלמד באינטראקציה עם הסביבה. גישות חדשות מתייחסות למימדים ביולוגיים עצביים וממצאים מתוך חקר המח שופכים אור על תהליכים שמעורבים בהיווצרות חרדה.
עדויות מחקר המח
מזה עשרות שנים קיים קונצנזוס כי המערכת הלימבית מעורבת בתהליכים של חרדה מתוך ממצאים שמעידים על מעורבותה בתהליכים של למידה, זיכרון, רגשות ועוד Carlson, 2012)).
עם התפתחות הטכנולוגיה ושיטות המחקר לחקר המח הצטברו עדויות כי האמיגדלה, שהינה חלק מהמערכת הלימבית, קשורה לבקרה עצבית על דפוסי תגובה ריגשיים וכי לה תפקיד בלמידת תגובה רגשית מותנית (למשל, למידה של פחד מכלבים אצל בני אדם). ממצאים מתוך חקר המח מעידים כי פגיעה באמידגלה מפחיתה את התגובה הרגשית וכיום ישנן יותר ויותר עדויות כי מדובר בתהליכים מורכבים ובאמצעות מחקרי fMri, חוקרים את האינטראקציה בין חלקים שונים של האמיגדלה, אצל האדם (Likhtik & Paz, 2015).
נראה כי ממצאים אלו תומכים במידה רבה בגישות של למידה וקוגניציה אשר גורסות כי קיים רכיב ביולוגי אוניברסאלי של רגשות אשר מורכב משני ממדים: סוג החוויה (חיובית לעומת שלילית) ומידת עוררות (גבוהה לעומת נמוכה). כך, ההרגשה הפסיכולוגית הנה למעשה תוצר של משמעות שלילית שהפרט מעניק למחשבה או אירוע.
חרדה אצל ילדים ובני נוער
כאמור, נושא החרדה בקרב ילדים ובני נוער הוא נושא אשר עלה למודעות רק בעת האחרונה ומדובר בקושי אשר עשוי להופיע לצד קשיים אחרים אצל ילדים ובני נוער (למשל, ADHD, הפרעות בלמידה, הפרעות התנהגות ועוד).
אחד הרכיבים המרכזיים בחרדה, אשר מנציחים אותה ופוגעים בתפקוד היומיומי, הנה הימנעות.
חרדות אצל ילדים ובני נוער הנן בדרך כלל חרדת פרידה, אילמות סלקטיבית וחרדה חברתית. לעתים קרובות קיימות אצל ילדים ובני נוער פוביות ספציפיות ותופעה נוספת אשר ניתן לזהות בקרב אוכלוסייה זו היא תופעת ההימנעות מבית ספר אף-על-פי שזו האחרונה, לכשעצמה, איננה מוגדרת כהפרעת חרדה, אך לכל אלו רכיב זהה של התנהגות נמנעת (Rapee, 2012).
כאמור, חרדה היא יותר מסתם פחד וילדים ובני נוער לעתים קרובות מפתחים חרדות, אשר לעתים מבוססות על פחדים אמיתיים, אך בשל תהליך של הימנעות, מגיעים למצבים של מצוקה וחוסר תפקוד.
כאשר מזהים תסמינים של חרדה או פחד מוגזם אשר מוביל להימנעות אצל ילדים ובני נוער, חשוב ביותר לסייע להם בהתמודדות שכן אי-התמודדות תנציח את ההימנעות.
טיפול בחרדה
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) עוסק בהתמודדות עם הפחד והמקור לחרדה ומתוך הספרות המקצועית עולה כי טיפול זה נחשב כיעיל ביותר. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הנו שם כולל לטיפול בו הבסיס להתערבות נגזר מתיאוריות של למידה וקוגניציה אך הגישה הכוללת לטיפול עשויה להיות רחבה יותר ומעמיקה יותר, בעיקר כאשר עוסקים בטיפול בילדים ובני נוער. המורכבות בטיפול בחרדה בקרב ילדים ובני נוער נעוצה לעתים קרובות בכך שיש צורך לגייסם להתמודד ולעורר בהם מוטבציה.
כך, לעתים קרובות הטיפול בילדים ובני נוער עשוי לכלול הדרכה להורים ולעתים גם עשוי לכלול טיפול בהורות ומחקרים מעידים כי טיפול CBT עם מעורבות משפחתית יעיל יותר. כך למשל נמצא כי טיפול CBT עבור חרדה עם מעורבות משפחתית אצל ילדים אשר להם גם הרבה תסמינים של ADHD , הנו יעיל יותר מאשר רק טיפול בילד (Maric, Steensel, & Bögels, 2018) .
לסיכום
בניגוד לתפיסה בעבר, נראה כי הפרעות חרדה בקרב ילדים ובני נוער הנן שכיחות ביותר. קיימים מספר הסברים להיווצרותן של הפרעות חרדה וכיום, עם התקדמות המחקרם בתחום וממצאים ועדויות מתוך חקר נמח, עולה הרושם כי לחרדה בסיס עצבי ביולוגי בו מעורבים תהליכים של רגש, למידה וזיכרון.
בהתאם לכך, גישות טיפול קוגניטיביות-התנהגותיות (CBT) הנן יעילות בטיפול בחרדות אך הגישה הטיפולית בקרב ילדים ובני נוער עשויה להיות מעמיקה ורחבה יותר ובכך לייעל את תהליך הטיפול.
רשימה בבליוגרפית
זיו, א. , זיו, נ. (2010). פסיכולוגיה בחינוך במאה ה-21. תל-אביב: יחדיו.
American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (DSM-5®). American Psychiatric Pub.
Bandelow, B., & Michaelis, S. (2015). Epidemiology of anxiety disorders in the 21st century. Dialogues in clinical neuroscience, 17(3), 327.
Carlson, N. R. (2012). Physiology of behavior. Pearson Higher Ed.
Maric, M., van Steensel, F. J., & Bögels, S. M. (2018). Parental involvement in CBT for anxiety-disordered youth revisited: family CBT outperforms child CBT in the long term for children with comorbid ADHD symptoms. Journal of attention disorders, 22(5), 506-514.
Moran, K. (2016). Anxiety in the classroom: Implications for middle school teachers. Middle School Journal, 47(1), 27-32.
Rapee, R. (2012). Anxiety disorders in children and adolescents: nature, development, treatment and prevention.
