בסמוך לתחילת לימודי לתואר שני בפסיכולוגיה (לפני כ-20 שנים) הצטרפתי לצוות מחקר בראשותם של פרופ' צאל ופרופ' שלו-מבורך אשר בחן היבטים שונים של קשב (Attention).

ממצאים מתחום חקר הקשב העידו כי היבטים שונים של קשב משפיעים בצורה משמעותית על רכישת מיומנויות אקדמיות ועל השליטה בהן. נוסף לכך, נמצא כי היכולת הקשבית (על היבטיה השונים) עוברת שינויים משמעותיים במהלך הילדות ובמהלך גיל ההתבגרות.

כיום, רוב אבחוני הקשב הקיימים מתבססים על כלים סובייקטיביים המעריכים תסמינים התנהגותיים (שאלוני התנהגות, ראיונות ותצפיות) אך אלו אינם מזהים בהכרח את מקור התסמינים (למשל, מדוע הילד מוסח?). בנוסף, מבחנים אובייקטיביים שנמצאים בשימוש רווח הנם מבחנים שבדרך כלל בודקים מערכת קשב אחת בלבד – קשב מתמשך. בעקבות זאת, ילדים שסובלים מתפקוד לקוי של מערכות קשב אחרות – אינם מאובחנים באופן מדויק.

לפירוט ולדיוק של הערכת תפקודי הקשב יש חשיבות רבה מכיוון שילדים שנראים מבחינה התנהגותית דומים מאד (לדוגמה, שני ילדים שמרבים לנוע במקום מושבם, מתקשים להתרכז, קופצים מפעילות לפעילות וכד') יכולים להתגלות כבעלי פרופיל קשבי מאד שונה ולעתים מה שנראה מבחינה התנהגותית כ-ADHD למעשה נובע מקושי אחר.

מערכת של מטלות ממוחשבות ומדויקות אשר פותחה על ידי פרופ' צאל, פרופ' שלו מבורך וד"ר מבורך מעריכה תפקודי קשב בכל אחת מארבע מערכות הקשב הבאות: קשב מתמשך, קשב סלקטיבי, הפניית קשב ושליטה ובקרה בקשב.  מערכת זו מייצרת לכל ילד, נער או מבוגר פרופיל קשבי המתאר את תפקודו בכל אחת מארבע מערכות הקשב הללו.

אבחון ADHD/הערכת תפקודי קשב שאני מבצעת כוללת שימוש במבחנים אובייקטיביים שפותחו במעבדת הקשב

 של פרופ' שלו-מבורך ושימוש בהערכה קלינית כמקובל וכנדרש על-פי הנחיות משרד הבריאות.

הבנת המקור לקושי התפקודי הנה קריטית כדי לתכנן התערבות מתאימה ויעילה. כך, אפשר לעתים להמנע משימוש מיותר בתרופות (כמו ריטלין ודומיו) כאשר באמצעות הערכה קלינית ושימוש בכלי אבחון אובייקטיביים מזהים כי חוסר השקט, למשל, נובע מחרדה, קושי בהתנהגות, קושי בויסות רגשי-התנהגותי או קושי אחר.

לפרטים וקביעת תור אתם מוזמנים ליצור קשר