טיפול מקוון (Online Therapy)
מאת: יעל שקד/פסיכולוגית חינוכית מומחית
המהפכה הטכנולוגית והדיגיטלית של השנים האחרונות מזמנת שינויים בסדרי עבודה של הרבה מן המגזרים במשק. הגלובליזציה ורשת האינטרנט מאפשרים כיום רכישה של מוצרים ושירותים באופן "חכם" יותר. כך, באמצעות שימוש באינטרנט אנחנו יכולים בקלות, היום, לבצע השוואות בטרם רכישה של מוצר, לרכוש מוצרים שלא היו נגישים לנו לרכישה בעבר ולהזמין משלוחים שיגיעו אלינו במועדים שונים וליעדים שונים. כך, למעשה, השירות הופך מותאם יותר ויותר לצרכן ופוגש אותו במיקומים וזמנים גמישים יותר ונוחים יותר עבורו.
באופן דומה, התפתח ומתפתח הטיפול הפסיכולוגי המקוון. על-פי חיפוש באמצעות מנוע החיפוש google schooler נראה כי העניין בטיפול פסיכולוגי מקוון החל צובר תאוצה ב-10 השנים האחרונות ולכן מדובר בתחום שנמצא בחיתוליו. כך, אם הספרות המקצועית שללה לפני כ-15 שנים טיפול בפציינטים דיכאוניים באמצעים מקוונים (Rochlen, Zack, & Speyer, 2004) הרי שהיום המצב שונה בהחלט כאשר מוצאים את הטיפול המקוון וההתערבויות באמצעים מקוונים יעילים ביותר בפציינטים עם דיכאון (Moritz, Schilling, Hauschildt, Schröder, & Treszl, 2012).
כך, טיפול פסיכולוגי מקוון נמצא יעיל בטיפול בקרב מבוגרים, נוער וילדים ובאופן ספציפי קיימות עדויות רבות ליעילות הטיפול המקוון לטיפול בחרדה (K. Stasiak, Merry, Frampton, & Moor, 2018) ודיכאון (van der Vaart et al., 2014).
מהו "טיפול מקוון"?
למעשה מדובר על כל התערבות בה קיימים אלמנטים טיפוליים אשר לא נעשית דרך מפגש פיזי ממשי אלא באמצעות תקשורת מרחוק. כך, תקשורת זו יכולה להיות דרך שיחת וידאו, צ'ט או שיחת טלפון.
האם טיפול מקוון מתאים לכל אחד?
טיפול מקוון מתאים למתבגרים ומבוגרים. רוב המחקרים בנושא עוסקים בילדים/מתבגרים צעירים החל מגיל 12 ועד מבוגרים אך ישנן עדויות ליעילות הטיפול המקוון גם בגיל צעיר יותר (7) (Karolina Stasiak et al., 2016). נראה כי טיפול מקוון יכול להתאים פחות לילדים צעירים מאד אשר זקוקים למרחב טיפולי שכולל משחק חופשי.
טיפול מקוון יכול להתאים גם לילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב-היפראקטיביות/אימפולסיביות (ADHD) וגם לילדים עם הפרעות בלמידה (לקויות למידה). קיימות עדויות על יעילות של טיפול מקוון ספציפי בקרב ילדים ומתבגרים לצורך שיפור תפקודים ניהוליים (Kurowski et al., 2013; Wade et al., 2018) ונראה כי עקרונות טיפוליים דומים ניתן ליישם בעבודה עם אוכלוסייה זו (ילדים ומתבגרים עם ADHD ו/או הפרעות בלמידה) שכן לעתים קרובות מדובר על מנגנונים קוגניטיביים דומים ואף זהים (ההבדל טמון בדרך כלל ברמת התפקוד).
מה צריך בשביל טיפול מקוון?
חשוב מאד כי הטיפול המקוון יתקיים בתנאים דומים ככל האפשר לטיפול פסיכולוגי רגיל ובפרט מבחינת הפרטיות ושמירת סודיות. לכן, יש להקפיד על הכללים הבאים:
- ניתן להשתמש בטלפון חכם ("סמארטפון") , מחשב, מחשב נייד וכו' ובלבד שהמפגש נעשה עם אוזניות.
- כדאי לוודא לפני המפגש כי המכשיר בו אתם משתמשים טעון (יש מספיק סוללה) וכי אין בעיות בקליטה/ברשת הסלולרית.
- חשוב להתחבר לרשת ביתית מאובטחת.
- יש להקפיד כי המפגש המקוון יתקיים בסביבה הביתית ובחדר פרטי אליו לא תותר כניסה של שאר דיירי הבית בעת המפגש עצמו.
שימו לב כי אין להקליט או לצלם את הפגישה המקוונת בשום אופן (כמקובל במפגש בעת טיפול פסיכולוגי רגיל).
יתרונות וחסרונות של הטיפול המקוון
כיום, בעידן בו נדרש ריחוק חברתי, אנו למדים לשמור על קשר ואינטימיות גם מרחוק.
הטיפול המקוון נותן אפשרות לשמור על רצף טיפולי ורוב הילדים/מתבגרים יכולים להרוויח מהשימוש במדיה זו.
ילדים ומתבגרים עשויים להתחבר למדיה המקוונת יותר ממבוגרים שכן גם כך הם שוהים במדיה וזו אף הזדמנות טובה ללמדם תקשורת אחרת באותה המדיה.
יתרון נוסף הוא הגמישות והזמינות שכן נחסך זמן ההגעה לטיפול וכן נחסך הזמן בו ההורה ממתין לבנו/בתו עד תום המפגש. את המפגש במקוון תוכלו לקיים מהסלון הביתי שלכם או מחדר העבודה שלכם (בלבד שנשמרת פרטיותכם) ללא הטרחה וביטול הזמן של ההגעה למפגש.
למרות כל היתרונות הללו, יש לציין כי הטיפול המקוון יכול להתאים פחות לעבודה טיפולית עם ילדים מאד צעירים. למרות שגם נושא זה יקבל מענה, לדעתי, בתקופה הקרובה, לנוכח הצורך ההולך ומתגבר.
לסיכום,
נראה כי טיפול פסיכולוגי מקוון יכול לתת מענה בעתות שגרה בנוסף על המענה המותאם בעת משבר כמו משבר הקורונה, בזמן בו נדרש לשמור על ריחוק פיזי. הטיפול המקוון זמין, גמיש, נגיש וקל ליישום ברמה הטכנית (דורש הכנות מינימליות וציוד שנמצא בכל בית).
הטיפול המקוון נותן מענה לצורך לשמור על רצף טיפולי לטובת הצלחת הטיפול ויכול להתאים בעיקר להורים, ילדים (בדרך כלל מגיל 12) ומתבגרים. ניתן לטפל גם בילדים צעירים יותר, בתנאים מסיימים.
רק בריאות!
יעל שקד-ביתן
רשימה ביבליוגראפית
Kurowski, B. G., Wade, S. L., Kirkwood, M. W., Brown, T. M., Stancin, T., & Taylor, H. G. (2013). Online problem-solving therapy for executive dysfunction after child traumatic brain injury. Pediatrics, 132(1). https://doi.org/10.1542/peds.2012-4040
Moritz, S., Schilling, L., Hauschildt, M., Schröder, J., & Treszl, A. (2012). A randomized controlled trial of internet-based therapy in depression. Behaviour Research and Therapy, 50(7–8), 513–521. https://doi.org/10.1016/j.brat.2012.04.006
Rochlen, A. B., Zack, J. S., & Speyer, C. (2004). Online Therapy: Review of Relevant Definitions, Debates, and Current Empirical Support. Journal of Clinical Psychology, 60(3), 269–283. https://doi.org/10.1002/jclp.10263
Stasiak, K., Merry, S. N., Frampton, C., & Moor, S. (2018). Delivering solid treatments on shaky ground: Feasibility study of an online therapy for child anxiety in the aftermath of a natural disaster. Psychotherapy Research, 28(4), 643–653. https://doi.org/10.1080/10503307.2016.1244617
Stasiak, Karolina, Fleming, T., Lucassen, M. F. G., Shepherd, M. J., Whittaker, R., & Merry, S. N. (2016). Computer-Based and Online Therapy for Depression and Anxiety in Children and Adolescents. Journal of Child and Adolescent Psychopharmacology, 26(3), 235–245. https://doi.org/10.1089/cap.2015.0029
van der Vaart, R., Witting, M., Riper, H., Kooistra, L., Bohlmeijer, E. T., & van Gemert-Pijnen, L. J. E. W. C. (2014). Blending online therapy into regular face-to-face therapy for depression: Content, ratio and preconditions according to patients and therapists using a Delphi study. BMC Psychiatry, 14(1), 1–10. https://doi.org/10.1186/s12888-014-0355-z
Wade, S. L., Kaizar, E. E., Narad, M., Zang, H., Kurowski, B. G., Yeates, K. O., … Zhang, N. (2018). Online family problem-solving treatment for pediatric traumatic brain injury. Pediatrics, 142(6). https://doi.org/10.1542/peds.2018-0422
