אם הגעתם לכאן, סביר להניח שאתם פוגשים בבית ימים לא פשוטים. התמודדות עם ילד או מתבגר שחווה "סערת רגשות", התפרצויות זעם, קושי לשאת תסכולים או לחלופין הסתגרות וחרדה, היא אחת המשימות המאתגרות ביותר בעיקול החיים ההורי.
החדשות המעודדות הן שהספרות המקצועית מצאה כי ויסות רגשי הוא מיומנות שניתן ללמוד, לאמן ולשפר, וההתערבויות הנכונות מביאות לשינוי במצב הרוח ובהתנהגות של הילדים/מתבגרים (כדי לפשט את הקריאה ולהפוך אותה לנוחה יותר, נשתמש לאורך הטקסט במונח "ילד/ים". הכוונה היא כמובן לבנים ובנות, כמו גם למתבגרים ומתבגרות כאחד).
מהו ויסות רגשי?
ויסות רגשי הוא היכולת של הילד לנטר, להעריך ולשנות את העוצמה והמשך של התגובות הרגשיות שלו, כך שיאפשרו לו לתפקד בצורה יעילה. על פי מחקרים בתחום, ניתן לחלק את האסטרטגיות שילדים משתמשים בהן לשני סוגים מרכזיים:
- אסטרטגיות מקדמות: מעורבות אקטיבית עם הרגש, כמו "הערכה קוגניטיבית מחדש" (למשל, לשנות את המחשבה המפחידה/מכעיסה למחשבה גמישה יותר), קבלה של הרגש ופתרון בעיות.
- אסטרטגיות מעכבות/פוגעות: ניסיונות ניתוק מזיקים כמו הדחקה, הימנעות חווייתית מוחלטת או רומינציה (חשיבה חזרתית/הרהור יתר).
טיפולים מודרניים מוגדרים כטיפולים טרנס-דיאגנוסטיים – כלומר, הם אינם מטפלים רק ב"אבחנה" מסויימת (כמו חרדה או בעיית התנהגות), אלא פונים לשורש הבעיה: הקושי לנהל את הרגש.
הגישות הטיפוליות היעילות ביותר: מה עובד ומתי?
המחקר מראה כי היעילות של הטיפול קשורה קשר הדוק לגיל הילד.
בגילאי הילדות המוקדמים: הדרכת הורים ממוקדת-רגש
בגילאי הגן ובית הספר היסודי, המח של הילד עדיין נמצא בעיצומו של פיתוח מנגנוני הוויסות. לכן, הספרות המחקרית קובעת כי ההתערבות היעילה ביותר בגיל זה עוברת דרככם – ההורים.
איך זה עובד? ההורים לומדים להפוך ל"מאמני הרגש" של ילדיהם. בטיפול, ההורים לומדים לזהות סימנים מוקדמים של חוסר-ויסות, להעניק תיקוף רגשי במקום לבטל את הרגש או להעניש, ולסייע לילד לתת שמות לרגשות שלו.
מחקרים מראים כי כאשר הורים משנים את הדרך שבה הם מגיבים ומסווגים רגשות בבית, חלה ירידה משמעותית בבעיות ההתנהגות של הילדים (כמו התפרצויות זעם וסרבנות) לצד שיפור במדדי השליטה העצמית שלהם.
בגילאי הילדות המאוחרת וההתבגרות: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)
ככל שילדים מתבגרים, היכולות הקוגניטיביות שלהם מאפשרות להם לקחת חלק פעיל בטיפול פרטני או קבוצתי. קיימים ממצאים (מטא-אנליזות מקיפות) המראים כי טיפולים מבוססי CBT משפרים מדדי ויסות אצל קבוצת גיל זו.
איך זה עובד? מדובר בפרוטוקול המשלב רכיבים של CBT מסורתי לצד דגש על חוויית הרגש.
הילדים או המתבגרים לומדים לזהות את הקשר בין מחשבה-רגש-והתנהגות. הם מתרגלים מיומנויות של "קשיבות" (מתוך גישת ACT, למידע נוסף על טיפול ACT) כדי לשהות עם הרגש מבלי לפעול באימפולסיביות, ולומדים להחליף אסטרטגיות מזיקות (כמו הימנעות) באסטרטגיות בריאות.
טיפול מסוג זה עשוי להוביל להפחתה משמעותית בעוצמת הסימפטומים הרגשיים ומשפר בצורה ניכרת את החוסן הנפשי והתפקוד המשפחתי והחברתי של הילד/מתבגר.
חשוב לציין כי גם בטיפול בילדים בוגרים/מתבגרים, לכם, ההורים יש חלק חשוב ומרכזי בטיפול והליווי שלכם את תהליך הטיפול הנו הכרחי. האופן בו תשולבו בטיפול ייקבע בהתאם למידע שיאסף בפגישות ההיכרות ובתאום מלא אתכם ועם ילדכם.
לסיכום,
התמודדות עם ילד או מתבגר החווה סערות רגשיות, התפרצויות זעם, או לחלופין הסתגרות וחרדה, עשויה להיות מאתגרת ומתישה במיוחד. לעיתים מדובר בקושי כרוני ומורכב שעשוי ללוות את הילד לאורך זמן, אך הספרות המחקרית מדגימה כי ויסות רגשי הוא מיומנות שניתן לאמן, לשפר ולשכלל באופן משמעותי. הטיפולים המודרניים מציעים מענה מותאם גיל הפונה לשורש הבעיה: הדרכת הורים ממוקדת-רגש בגיל הצעיר, ההופכת אתכם ל"מאמני הרגש" המובילים של ילדכם, וטיפולים ממוקדי-מיומנויות (שילוב של CBT ו-קשיבות) בגיל ההתבגרות. הבחירה בהתערבות מקצועית נכונה המערבת אתכם ההורים, מסייעת להחליף אסטרטגיות מעכבות באסטרטגיות מקדמות, ומאפשרת להפחית את עוצמת הסימפטומים ולבנות חוסן נפשי אצל ילדכם ותפקוד משפחתי טובים יותר.
* חשוב לציין: המידע המובא כאן הוא ראשוני וכללי בלבד, ואינו מספק אבחנה רפואית או תחליף לייעוץ/טיפול פרטני של פסיכולוג/ית מומחה/ית.
מבוסס על:
Bølstad, E., Havighurst, S. S., Tamnes, C. K., Nygaard, E., Bjørk, R. F., Stavrinou, M., & Espeseth, T. (2021). A pilot study of a parent emotion socialization intervention: Impact on parent behavior, child self-regulation, and adjustment. Frontiers in Psychology, 12, Article 730278. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2021.730278
Eadeh, H. M., Breaux, R., & Nikolas, M. (2021). A meta-analytic review of emotion regulation focused psychosocial interventions for adolescents. Clinical Child and Family Psychology Review, 24(4), 684–706. https://doi.org/10.1007/s10567-021-00362-4
Espenes, K., Tørmoen, A. J., Rognstad, K., Nilsen, K. H., Waaler, P. M., Wentzel-Larsen, T., & Kjøbli, J. (2025). Effect of psychosocial interventions on children and youth emotion regulation: A meta-analysis. Administration and Policy in Mental Health and Mental Health Services Research, 52(5), 833–852. https://doi.org/10.1007/s10488-024-01373-3
Liu, X. Y., Pan M. R., Gao, X., Fu, Z. F., Liu, L., Li, H. M., Wang, Y. F., & Qian, Q. (2025). Efficacy of unified protocol for transdiagnostic treatment of emotional disorders in adolescents (UP-A) in China: Protocol for a randomised controlled trial. BMJ Open, 15(2), Article e091352. https://doi.org/10.1136/bmjopen-2024-091352