רכיבה טיפולית על סוסים לילדים עם ADHD וקשיי ויסות

דף מידע זה נכתב במטרה להציג בפניכם, ההורים, ממצאים מדעיים עדכניים (2015 עד היום) שמצאתי הבוחנים את היעילות של רכיבה טיפולית על סוסים עבור ילדים המתמודדים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD – Attention Deficit Hyperactivity Disorder) וקשיי ויסות. לצד הצגת התועלות הפוטנציאליות, דף זה בוחן את הנתונים והממצאים בעין ביקורתית, כדי להבחין בין אמירות מבוססות לבין כאלו הדורשות זהירות.

כיצד רכיבה טיפולית מסייעת לילדים עם ADHD וקשיי ויסות?

שילוב התוצאות מארבעת המחקרים שנבחנו (ראו להלן) מראה שיפורים במספר תחומים מרכזיים:

1. הקלה בתסמיני הפרעת הקשב ופעלתנות יתר

• דיווח על ירידה בתסמינים: בשאלוני דירוג מקובלים של תסמיני ההפרעה שמולאו על ידי ההורים וקלינאים (כגון שאלון ARS – ADHD Rating Scale ושאלון CGI – Clinical Global Impressions), נצפתה ירידה מובהקת ברמת חוסר הקשב, האימפולסיביות ופעלתנות היתר (היפראקטיביות) של הילדים לאחר השלמת הטיפול.
• שינוי אובייקטיבי בפעילות המוחית: באחד המחקרים נבדקה הפעילות החשמלית של המוח לפני ואחרי תכנית רכיבה של 12 שבועות באמצעות מכשיר EEG (Quantitative Electroencephalography – רישום כמותי של גלי המוח באמצעות אלקטרודות על הקרקפת). נמצא כי בעקבות ההתערבות חלה ירידה מובהקת סטטיסטית ב"יחס בין גלי תטא לגלי בטא" (Theta/Beta Ratio) באזורים קודקודיים ומצחיים במוח.
  • ההסבר לגבי הממצא: גלי תטא הם גלים איטיים המאפיינים לרוב מצבי נמנום או חוסר ריכוז, ואילו גלי בטא הם גלים מהירים המאפיינים ערנות וקשב ממוקד. בספרות המחקרית בתחום זה, יחס גבוה בין גלים אלו מקושר לעיתים קרובות ל-ADHD. החוקרים מסתמכים על ממצאי עבר ומסבירים כי הירידה ביחס זה מעידה על עוררות מוחית מותאמת יותר ומקושרת ישירות לשיפור ביכולת לשמור על קשב מתמשך ולהפחתת מוסחות.

2. שיפור בוויסות העצמי והבנת מנגנון השינוי החברתי

אחד המחקרים בדק מנגנון תיאורטי והוכיח כי וויסות פועל כגורם מתווך מרכזי (Mediator) המאפשר את הצלחת הטיפול בתחום החברתי. כדי להבין זאת, יש להבחין בין שני סוגי ויסות הקשורים זה בזה:

• ויסות פיזיולוגי-תחושתי (Sensory & Physiological Regulation): היכולת של מערכת העצבים לאזן את רמת העוררות הפיזית של הגוף (כמו דופק, מתח שרירים ותגובה לגירויים סביבתיים).
• ויסות רגשי והתנהגותי (Emotional & Behavioral Self-Regulation): היכולת לנהל רגשות (כמו תסכול או חרדה) ולתרגם אותם להתנהגות מותאמת (כמו עצירה לפני תגובה אימפולסיבית).

כיצד התנועה המקצבית משפיעה על הוויסות?

כאשר ילד יושב על סוס שצועד בקצב קבוע, גופו חווה תנועה מקצבית, סימטרית ותלת-ממדית (קדימה-אחורה, למעלה-למטה, ומצד לצד). על פי התשתית המדעית של תחום הריפוי בעיסוק, תנועה זו מפעילה שתי מערכות פנימיות:

1. המערכת הווסטיבולרית (מערכת שיווי המשקל באוזן הפנימית): גירוי וסטיבולרי קצבי, מתמשך ואיטי מפחית את פעילות מערכת העצבים הסימפתטית (האחראית על מצבי לחץ ומתח) ומפעיל את המערכת הפרסמימפתטית (האחראית על הרגעה, האטת דופק והרפיית שרירים).
2. המערכת הפרופריוצפטיבית (תחושת הגוף העמוקה דרך השרירים והמפרקים): השמירה על היציבות דורשת כיווץ והרפיה מתמידים של שרירי הליבה, מה שיוצר לחץ תנועתי עמוק במפרקים השולח אותות הרגעה ישירים למוח.

המעבר מחוסר פניות לפניות קוגניטיבית וחברתית:

כאשר ילד חווה קשיי ויסות חריפים, מערכת העצבים שלו נמצאת במצב של עוררות-יתר (Hyperarousal) והצפה של גירויים. מצב זה מייצר חוסר פניות קוגניטיבית ורגשית – כל המשאבים המוחיים של הילד מגויסים בניסיון להתמודד עם ההצפה התחושתית או להרגיע את עצמו (מה שמתבטא לעיתים קרובות בתנועתיות יתר פיזית). המוח שלו, במובן מסוים, "תפוס" כולו במשימת ההרגעה.

מתוך המתואר בספרות המקצועית נראה כי התנועה המקצבית והמגע עם הסוס מייצרים תחילה הרגעה פיזיולוגית-תחושתית. כאשר מערכת העצבים נרגעת והעוררות הפיזית שוככת (כפי שנמדד בשאלוני התנהגות וירידה במדדי היפראקטיביות), חל שיפור בוויסות הרגשי וההתנהגותי: "מתפנים לילד משאבים". כשהמח כבר אינו מוצף ואינו עסוק בניהול הסערה התחושתית, הילד הופך פנוי יותר לקלוט רמזים חברתיים, להבין סיטואציות חברתיות ולתקשר בצורה יעילה, מותאמת ורגועה יותר עם סביבתו.

3. רכיבה טיפולית ותפקודים ניהוליים אצל ילדים עם ADHD

• שיפור בניהול המשימות: החוקרים השתמשו בשאלון BRIEF (Behavior Rating Inventory of Executive Function) – שאלון נפוץ הממולא על ידי הורים או מורים ומעריך את התפקודים הניהוליים של הילד (תכנון, ארגון, זיכרון עבודה, עיכוב תגובה וגמישות מחשבתית). על פי דיווחי ההורים בשאלון זה, הילדים הציגו יכולת טובה יותר לנהל את משימותיהם, לשלוט בהתנהגותם ולהפגין גמישות בבית ובבית הספר בעקבות פרוטוקולים מובנים (כמו פרוטוקול ה-ASTride בריפוי בעיסוק).

4. שיפור במצב הרגשי, תחושת המסוגלות ובתקווה

• הפחתת חרדה ודיכאון: בשאלונים שבהם הילדים דיווחו באופן ישיר על רגשותיהם (כמו שאלון SCARED להערכת חרדה בילדים), נמצאה ירידה ברמות החרדה והדיכאון. ההסבר לכך הוא כי הסוס מספק סביבה תומכת, לא-מילולית ולא-שופטת, המפחיתה מתחים רגשיים.
• עלייה בתקווה ובביטחון העצמי: בשאלונים שבדקו את תפיסת המסוגלות (כמו שאלון NGSE – New General Self-Efficacy Scale), נרשמה עלייה במדדי התקווה והאמונה של הילד ביכולותיו. ההסבר לכך הוא כי ההצלחה הגופנית והקוגניטיבית בלמידת רכיבה והובלת חיה גדולה מתורגמת לתחושת הישג משמעותית שמקרינה לתוך חייהם.

מבט ביקורתי: מה חשוב לקחת בערבון מוגבל?

על אף הממצאים המעודדים, קריאה ביקורתית של המאמרים חושפת מגבלות משמעותיות שחשוב להכיר:

1. קבוצות ביקורת והטיית הציפייה (אפקט הפלסבו)

• חוסר בקבוצות השוואה פעילות: חלק מהמחקרים השוו ילדים שעברו התערבות באמצעות רכיבה לילדים בריאים לחלוטין שלא עברו כל התערבות, או השתמשו במערך מחקר ללא קבוצת ביקורת כלל. מערך כזה אינו מאפשר לבודד את הסוס כ"גורם הפעיל" הייחודי. ייתכן שעצם היציאה מהבית, ההשתתפות בחוג ספורטיבי נחשק או תשומת הלב האישית שקיבלו מהמדריכים הם שחוללו את השינוי (אפקט פלסבו).
  • נקודת אור: יש לציין לטובה את המחקר של פטרס ושות' (Peters et al., 2022) שהשתמש בקבוצת ביקורת טובה של "פעילות אסם וחווה ללא סוסים", ובכך הצליח להוכיח שלמגע הממשי ולרכיבה על הסוס יש ערך מוסף מעבר לסביבת החווה עצמה.
• הטיית ההורים ומודעות לטיפול (Lack of Blinding): הורים המשקיעים משאבים רבים בטיפול מצפים מאוד לראות שיפור בילדם. מאחר שחלק ניכר מהמדדים הרגשיים וההתנהגותיים (כגון תסמיני קשב ושאלון ה-BRIEF) נאספו באמצעות דיווחי הורים שהיו מודעים לחלוטין לטיפול, קיימת סכנה ממשית של "הטיית הציפייה" – הדיווחים בשאלונים עלולים לשקף את תקוות ההורים ולא שינוי אובייקטיבי בפועל.
  • נקודת אור: חלק מהמחקרים (כמו מחקר ה-ASTride מ-2025) השתמשו במעריכים מקצועיים חיצוניים שהיו "עיוורים" (Blinded) למצב הילד ולא ידעו האם ומתי קיבל את הטיפול, מה שמחזק את אמינות הנתונים.

2. מגבלות כלי המדידה (שאלונים מול מדידה ישירה)

• השאלונים אינם מבחן ביצוע אובייקטיבי: שאלון ה-BRIEF, למרות היותו כלי מתוקף ונפוץ מאוד, מודד את תפיסתו הסובייקטיבית של ההורה לגבי תפקודי הילד בבית, ואינו מהווה מבחן ביצוע ישיר או אובייקטיבי של התפקודים הללו בזמן אמת (כמו מבחני מעבדה ממוחשבים או תצפיות מובנות בסביבה ניטרלית).

3. ביקורת על מדידת גלי המוח (EEG)

• רגישות האות החשמלי ותנועתיות הילד: בדיקות EEG בילדים, ובמיוחד בילדים עם ADHD המאופיינים בהיפראקטיביות, רגישות מאוד ל"רעשי רקע" (Artifacts). תנועות גוף זעירות, מצמוצי עיניים או כיווץ שרירי פנים וצוואר עלולים ליצור עיוותים באות החשמלי ולהשפיע על חישוב הגלים. בנוסף, אף על פי שהירידה ביחס גלי תטא/בטא מוצגת במאמר כמדד לשיפור, קיימת מחלוקת מדעית עמוקה בקהילה המחקרית לגבי מידת הדיוק והיציבות של מדד זה, שכן קיימת שונות אינדיבידואלית עצומה בין ילדים, והמדד אינו יכול לשמש כהוכחה חותכת ל"ריפוי" נוירולוגי יציב. המחקר שבדק זאת עשה זאת על מדגם קטן מאוד, ללא קבוצת ביקורת כנדרש.

4. הרכב המשתתפים במחקר (גודל המדגם והטיה מגדרית)

• מדגמים קטנים: חלק מהמחקרים התבססו על קבוצות קטנות ביותר (למשל, 10 ילדים בקבוצת הניסוי). מבחינה סטטיסטית, מדגמים זעירים מקטינים את העוצמה הסטטיסטית של המבחנים ומקשים מאוד על היכולת להשליך את המסקנות על כלל אוכלוסיית הילדים (תוקף חיצוני נמוך).
• הטיה מגדרית חריפה: חלק מהמחקרים בוצעו על בנים בלבד, או על רוב מוחלט של בנים (למשל, 19 בנים וילדה אחת בלבד). מכיוון שהפרעת קשב ופעלתנות יתר אצל בנות מתבטאת לעיתים קרובות באופן שונה (פחות אימפולסיביות והיפראקטיביות ויותר מוסחות שקטה), היעדר ייצוג מגדרי פוגע קשות ביכולת לדעת האם הטיפול יעיל באותה מידה עבור בנות. (עם זאת, מחקר ה-ASTride מ-2025 הציג שיפור במבנה זה וכלל 34% בנות במדגם גדול יותר של 50 משתתפים).

5. משך הטיפול והיעדר תקופות מעקב ארוכות טווח

• טיפולים קצרי טווח: חלק מהמחקרים בחנו תוכניות קצרות של 4 שבועות בלבד. שינויים עמוקים כמו במבני אישיות, בדימוי העצמי או בדפוסי התנהגות כרוניים דורשים לרוב התערבות ממושכת בהרבה.
• חוסר בנתוני המשכיות (Follow-up): רוב המחקרים בדקו את הילדים מיד עם סיום הטיפול בחווה. ללא תקופת מעקב של מספר חודשים או שנה לאחר סיום הרכיבה, לא ניתן לדעת האם האפקט הטיפולי והוויסות שהושג נשמרים לאורך זמן או שהם מתפוגגים ברגע שהילד מפסיק להגיע למפגשים עם הסוס. (במחקר מ-2025 בוצע מעקב של 3 חודשים, אך נרשמה נשירה ואובדן נתונים עקב חוסר שיתוף פעולה של חלק מההורים בשלב זה).

שורה תחתונה

סקירה משולבת וביקורתית של ארבעת המאמרים מספקת בסיס מדעי לקביעה כי רכיבה טיפולית על סוסים (ובמיוחד תחת פרוטוקולים מובנים של ריפוי בעיסוק) מהווה פעילות משלימה רבת-ערך, חווייתית ומעצימה עבור ילדים עם ADHD וקשיי ויסות. הרכיבה הטיפולית על סוסים מציעה מענה ייחודי המשלב הרגעה פיזיולוגית-תחושתית יחד עם אימון קוגניטיבי, ובכך מסייע לפנות משאבים פנימיים ולשפר את התפקוד החברתי, הרגשי והניהולי של הילד.

עם זאת,

בשל המגבלות הרבות של המחקרים בתחום (הסתמכות על שאלוני הורים, מדגמים קטנים והטיות ציפייה), עדיין לא ניתן לבסס אמירה שרכיבה טיפולית היא טיפול בלעדי או תחליף לקו הטיפולי הרפואי והפסיכולוגי המקובל (טיפול פסיכולוגי באמצעות עיצוב התנהגות, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי או טיפול תרופתי במידת הצורך). נראה כי הדרך היעילה ביותר היא לשלב את הרכיבה כחלק מתוך מערך טיפולי רב-תחומי (Multimodal Therapy), תוך ניצול היתרונות הרגשיים והוויסותיים שהסוס מעניק כדי לחזק את ביטחונו של הילד, לשפר את פניותו המנטלית ובכך לסייע לו להתמודד עם אתגרי היום-יום.

 

מבוסס על ממצאים מתוך:

Helmer, A., Delore, E., & Bart, O. (2025). Horses and ADHD: The ASTride intervention for cognitive and emotional growth. Child and Adolescent Psychiatry and Mental Health, 19(1), Article 131. https://doi.org/10.1186/s13034-025-00990-6

Jang, B., Song, J., Kim, J., Kim, S., Lee, J., Shin, H.-Y., Kwon, J.-Y., Kim, Y.-H., & Joung, Y.-S. (2015). Equine-assisted activities and therapy for treating children with attention-deficit/hyperactivity disorder. The Journal of Alternative and Complementary Medicine, 21(9), 546–553. https://doi.org/10.1089/acm.2015.0067

Peters, B. C., Pan, Z., Christensen, H., & Gabriels, R. L. (2022). Self-regulation mediates therapeutic horseback riding social functioning outcomes in youth with autism spectrum disorder. Frontiers in Pediatrics, 10, Article 884054. https://doi.org/10.3389/fped.2022.884054

So, W.-Y., Lee, S.-Y., Park, Y., & Seo, D.-I. (2017). Effects of 4 weeks of horseback riding on anxiety, depression, and self esteem in children with attention deficit hyperactivity disorder. Journal of Men's Health, 13(2), e1–e7. https://doi.org/10.22374/1875-6859.13.2.2

 

* במידה ומצאתם טעות או שיש לכם מידע עדכני/נוסף, מוזמנים לכתוב לי: Shaked.Yael@gmail.com

 

התוכן בדף זה הוא לצורכי מידע בלבד ואינו מחליף ייעוץ פסיכולוגי או ייעוץ מקצועי אחר. בכל מקרה פרטני מומלץ לפנות לאיש מקצוע מורשה.